נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > אומרים שצריך לחזור לשגרה
28 למאי 2010
אומרים שצריך לחזור לשגרה
, 28/05/2010 - 09:57
השבעה הסתיימה, עוד שבוע עבר, העבודה נמשכת, החברים מדברים, עולם כמנהגו נוהג, ורק אנחנו, עדיין שומרים פינה חמה לאבי. הבטן שלי מתהפכת עוד באוטו. מעולם לא הייתי כל כך עצבנית לפני ארוחת ערב משפחתית, וקוראי הנאמנים זוכרים שהיו מספיק סיבות לכך, למשל כשנאלצתי להגן על נפשי מול זעקות המשפחה לאחר הפרידה מהאקס. אבל זה היה בעידן אחר, כשיכולתי לנהל ויכוחים ניצתים מול אבא שלי בסלון, ועכשיו שקט פה מדי.
נטע פלג
לא יכולתי להתאפק "סליחה, באנו כאן לחלוק כבוד לאבא, לא לעשות לנטע הכוונה תעסוקתית", הצהרתי בלהט, רגע לפני שאני תוקעת את החבר’ה האלה במעלית הבניין. [צילום: יואב איתיאל]

הבטן שלי מתהפכת עוד באוטו. מעולם לא הייתי כל כך עצבנית לפני ארוחת ערב משפחתית, וקוראי הנאמנים זוכרים שהיו מספיק סיבות לכך, למשל כשנאלצתי להגן על נפשי מול זעקות המשפחה לאחר הפרידה מהאקס. אבל זה היה בעידן אחר, כשיכולתי לנהל ויכוחים ניצתים מול אבא שלי בסלון, ועכשיו שקט פה מדי.

ארוחת ערב שישי הראשונה מאז שהוא נפטר ואני לא בטוחה שאוכל להכיל את זה, או סתם לאכול משהו. אמא שלי עשתה את פשטידת תפוחי האדמה והגבינה שהוא נהג להכין. אותם חומרים בדיוק אבל הטעם אחר, דליל יותר, טעים פחות.

רק לפני כמה שעות קמנו מהשבעה. חוויה ראשונית ומשונה עבורי ובאמת שלא תדעו מהצער הזה. כמעט 12 שעות ביום, ואין רגע דל. אני אמורה לא לעשות כלום וזה מתיש יותר מיום עבודה. עשרות אנשים מגיעים, לוחצים יד, מחבקים, לא יודעים מה לומר ואני לא יודעת מה לענות. בלוויה, כמו בשבעה, לחצתי ידיים ונושקתי כאילו הייתי מלכת אנגליה בסיור חג בממלכה הבריטית, עוטה כתר של עצבות.

פגשתי את חבריה לעבודה של אחותי, דמויות רפאים מהעבר שלא ראיתי 15 שנה כמו שכן חביב מהצ’כונה, חברים של אחי שבתקופת זמן ומקום אחרים, מינוס שבע שנים, הייתי תוהה לגביהם. נהיו ממש חתיכים הילדונים האלה.

אפילו חידשתי קשר עם חברה טובה מהילדות ופתאום אנחנו מדברות בטלפון ממש כמו כמו בגיל "הסוויט סיקסטין", רק שהפעם היא נשואה+2, אני גרה בדירה משלי, ואבא כבר לא גוער בי לסיים את השיחה. לחלק מהשיחות שהתנהלו בשבעה היה קשר מקרי ביותר לנפטר וחלק פשוט הרטיטו את עצביי, המותשים ממילא בימים אלו.

20 ומשהו שנים אבי סיקר לעיתונות המקומית את חיפה והקריות בתחומי הפוליטיקה, החינוך, והספורט. ממש כמו הבת שלו, חוץ מהקטע של הספורט. בשבעה זכינו לביקורים של מיטב אנשי הברנז’ה המקומית. אלה דאגו להזכיר לי שאני עובדת במקצוע נוראי, המוזיל את עצמו מרבעון לרבעון ושאת שירותי המקצועיים ניתן להחליף בקלות בסטודנטית שנה ב’ לתקשורת שתסכים לעבוד בשביל 1,000 ש"ח פחות.

השיא היה כשאחד מהם הודיע לי שמחפשים מנהלת לחברה גדולה והציעה לי לנסות את מזלי. לא יכולתי להתאפק "סליחה, באנו כאן לחלוק כבוד לאבא, לא לעשות לנטע הכוונה תעסוקתית", הצהרתי בלהט, רגע לפני שאני תוקעת את החבר’ה האלה במעלית הבניין. הרגשתי כאילו דוחפים לי לוח דרושים וטוש לפרצוף בכדי שאסמן משרות. עוד שנייה גם ישלחו אותי לעשות מינגלינג בלשכת התעסוקה לאקדמאים. באמת נראה לכם שמה שאני צריכה עכשיו זה שינוי בחיים?

בדרכם, הם שימרו את זכרונו של אבי, כמו היו דובריו. שנים הפציר בי לעזוב את המקצוע, בשביל משרה מסודרת, יציבה ומשעממת במחלקת הארנונה של עיריית חיפה, למשל. זה לא עבד. כמו שיכול להעיד יונה יהב, ראש עירי החביב, שקפץ גם הוא לביקור ניחומים.

ביום הרביעי לשבעה התקשרה מזכירת הרב הגאון ההוא, שבייאושי ביקרתי אצלו והוא הבטיח "בשורות טובות". "הרב עשה אתמול את התיקון", היא מודיעה לי בהקשר לתפילה המיוחדת עליה שילמתי ממיטב כספי. "אה, כן?" אני עונה בעייפות, "תודה על הניסיון אבל אבא מת יום וחצי אחרי שהייתי אצלכם".

חשבתי שהמשפט הזה יבהיל אותה אבל זכיתי לנאום רגוע על בחירותיו של האל ודרכי העולם. למען אדע, שהרב ניסה אך יש דברים שאינם נתונים לשינוי.

את היום-יום אני מעבירה בתפקוד נדרש המהול בהדחקה, אבל בלילה, כמו בתנומות צהריים קצרות של 20 דקות (טריק שלמדתי משמעון פרס), אני חולמת תדיר על אבא. בחלומות הוא נראה צעיר יותר, בריא ובעיקר שליו. כאילו שנשמתו קפצה להעביר מסר ברור: זה לא כל כך נורא שם למעלה, אולי הוא אפילו מאושר. נטול דאגות ארציות, מרגיש מצוין בלי מבזקי החדשות האינסופיים, תאונות הדרכים המרגיזות ושאר הבלי העולם הזה.

אבל לנו קשה פה. על אף שנצמדנו ל-18 סוגי עוגות ומאפים שאפפו אותנו בשבעה, כולנו במשפחה רזינו למדי. אולי מלבד אחי ששיחרר דרור והסתער על פיצות כאילו היה גדוד חיילי גולני בסניף הגליל של פיצה דומינו. באשר אלי, כנראה שלראשונה בחיי התאוותנים, אוכל הפסיק להוות אטרקציה. רגעי המתח והחרדה חנטו את קיבתי כאילו היו מחוך של סקרלט אוהר’ה. אמי רזתה בסביבות 7 קילו בשבועיים, כמו דוגמנית בת 16 לפני שבוע האופנה בפריז.

אני דואגת לה. כמו רוב בנות גילה שנקטפו מבית ההורים היישר אל חיי הנישואין, האופציה של שינה באלכסון שמוכרת לכל רווקה מצויה, כולל הבת שלה, אינה ממש חלק מה-DNA שלה. אחרי 38 שנים של חיים משותפים היא אמורה לחזור לשגרה, כשבגדיו תלויים מולה בארון ועדיין מגיעות מעטפות דואר עם שמו ונציג שירות טרחני מבקש לדבר עם משה פלג בכדי שיענה על סקר שביעות רצון מהבנק.

"צריך להמשיך הלאה", "החיים חזקים מהכול", "כולנו נגיע לשם מתישהו". כעת אני יכולה לערוך ספרון ממשפטי עידוד ששמעתי לאחרונה. הביטוי "לחזור לשגרה" תמיד התקשר לי עם חגים, הקושי כביכול לחזור לעבודה אחרי חמש ארוחות החג, שינה עד הצהריים וטיולים ברחבי הארץ. אז האובדן הכי משמעותי היה סיום החופש הגדול.

יש משהו בעולם המודרני שדורש מאתנו להתקדם, "לתקתק" משימות, לתפקד ביעילות ובמהירות. מצד אחד יש בזה משהו נכון, ששומר אותנו מלרדת לתהומות הלב ולשקוע בכאב וגעגועים. מיד אחרי השבעה חזרתי לעבודה וזה עשה טוב, השקיט קצת את הסערה בפנים. השבוע הייתי בפרדס חנה-כרכור, והמושבה הירוקה נראתה מנחמת, מרגיעה, שונה מהנוף החיפאי שמעלה זיכרונות ילדות מהולים באבא, אבל עבורי פרדס חנה גם נראתה עצובה יותר.

אני חוזרת לשגרה אבל בקצב שלי. שגרה אינה רעה, אבל כעת עדיין מוקדם לי מדי. אעשה את המטלות, אראה חברים, אתפקד ביום-יום אבל פינת ההנצחה הפרטית שלי מקובעת היטב בלב. אין סיכוי שארפה ממנה או אשחרר בקרוב. ועדיין, בשביל קצת היסח דעת ובידור קל, אבדוק את הזיופים של המתמודדים ב"כוכב נולד". אולי אבא, אוהד טלוויזיה שכמותו, יושב לצדי וצופה.


נטע פלג היא כתבת החדשות והמגזין של "מגזין המושבות"
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור