נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > ימי בנימינה – שנתיים אחרי
4 לאוקטובר 2007
ימי בנימינה – שנתיים אחרי
ערן בן זאב, 04/10/2007 -
שנתיים תמימות עברו ולי נדמה שרק אתמול הייתי בבית העלמין המדהים הזה בבנימינה וחוויתי ביחד עם כל מי שהוא ישראלי את העצב, את ההלם, את הפרידה המוקדמת מהשירון המהלך, הכי ישראלי שהיה בנמצא.
בתוך הבשורה הזאת שאהוד מנור נפטר בשיא יצירתו, בשיא הפופולריות שלו חשבתי לעצמי שבעצם הרבה בזכותו אני עצמי ומשפחתי הגענו לאזור הזה.
הרי השיר "ימי בנימינה" הוליך אותי ואת רעייתי לאזור ובזכות השיר הזה באנו ואיך שהוא נתקענו בפרדס חנה. טוב, לא בדיוק בנימינה אבל ממש ליד.
בלוויה של אומן המילים הזה שר חנן יובל ליד הקבר את ימי בנימינה ואני פרצתי בבכי מר, בכי על עצמי, עלינו - שנותרנו ללא מילים, כי אין מי שיכתוב לנו אותן.
כי לאהוד היה משהו טוב להגיד על כל דבר, כי אם זה לא היה טוב אז הוא העדיף פשוט לא לכתוב, הוא ידע לפרגן לכולם, ולכן היה זה הדבר הקל ביותר לפרגן גם לו, ולמילים משובבות הנפש שלו. כי "רק בישראל" יש לנו "מישהו" כמו אהוד. ו"הלוואי" וישכב במנוחה ב"בית ליד המסילה".
כך אפשר להמשיך לספר סיפור שלם עם מילות שיריו אבל תרשו לי לפרסם כאן לראשונה משהו שכתבה אחותי חמוטל, שתבל"א משוררת ופזמונאית בזכות עצמה על הקשר המיוחד שרקמה עם אהוד מנור ז"ל במהלך השנים.
                                                                                                                                                                                  ומשירי אהודנו
חמוטל בן זאב
(הקטע נכתב עם פטירתו של אהוד מנור לפני שנתיים)
 
            "ה’ עוזי ומגיני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו" (תהלים כ"ח)
 
אהוד היה חבר, קולגה אהוב ונערץ. דברנו לאחרונה אחרי הקדם אירוויזיון. רוב הזמרים כתבו לעצמם את השירים, לי היה שיר אחד, לאהוד שניים. מאחר והוא לא הגיע לצילומים, התקשרתי אליו למחרת ואמרתי שהוא נורא היה חסר לי ושלא מצאתי את עצמי שם. עוד גערתי בו, בצחוק כמובן, שהוא לא יכול לעשות לי את זה ולהשאיר אותי ככה לבד. לא ידעתי מה אמרתי...
 
בשבוע האחרון, נודע לי שקבל דוקטור כבוד מאוניברסיטת בר אילן בתחום הזמר העברי, ומזה כמה ימים ניסיתי לתפוס אותו בטלפון ולברך אותו. לא השארתי הודעות על המזכירה, לצערי. רציתי לשאול אותו אם מעכשיו, אם יכאב לי משהו בקשר לזמר העברי, האם אני יכולה להתקשר ולהגיד לו: דוקטור, כואב לי... 
 
את אהוד הכרתי דרך אופרת הרוק הראשונה שהוצגה בארץ בסוף שנות השבעים, "בני בום". הייתי סטודנטית לאמנות ועבדתי בהפקה כעוזרת במאי. זכורה לי הפגישה הראשונה עם אהוד, הבמאי ואנוכי. אני זוכרת איך הבטתי באהוד בעיניים כלות, האיש על שיריו גדלתי, ואת מילותיו תמיד אהבתי. היה תענוג לעבוד איתו, ואז הוא נסע ללונדון עם המשפחה, וההצגה רצה פה בהצלחה רבה.
 
במהלך השנים הפכנו לקולגות. נפגשנו באירועים רבים, דרכינו נפגשו רבות בהיותנו שייכים לעולם הזמר והתיאטרון הישראלי. בדיוק לפני שנה, בחול המועד פסח, הופיע אהוד בגני הנדיב בזכרון יעקב יחד עם הבניימינים. כל כך שמחתי. ממש ליד ביתי. באתי לראות אותו, ישבתי על הדשא, גרופית אמיתית, וכל כך נהניתי מהסיפורים, מההנחיה, ומהשירים הנפלאים. אחרי ההופעה חיכו לו המון אנשים בתור, גם אני...
 
פעם עשו עליי כתבה ב"מקור ראשון" וראיינו את אהוד שאמר: "אני אוהב את הכתיבה של חמוטל ומזדהה איתה, משום שיש בה היסוד החולם שמאמין ברוח האדם ובאפשרות של עולם טוב יותר. אני אוהב את השפה שלה ואת הדרך בה היא חורזת. מאחר ואנחנו חולקים גישות דומות, לא מפתיע למצוא את שירינו תחת אותה קורת גג, כפי שזה קורה בתקליטורים של בעז שרעבי."
 
אהוד ספר שמישהו שאל אותו: אתה כתבת את לתת? אז הוא ענה: הלוואי...הרבה אנשים חשבו כך ולי זאת היתה מחמאה ענקית.  
 
לפני שלושה חודשים אהוד התקשר לנחם אותי. אמא שלי בתיה ע"ה, כל כך אהבה אותו והוא אותה. ליד שולחן הטלפון שלה עדיין תלויה תמונה: אהוד, עפרה ואנכי, תמונה שהיא צלמה כשהם באו לראות את "וגר זאב עם כבש", אותה כתבתי ושאח"כ אהוד המליץ עליה בידיעות אחרונות: "הצגה למבוגרים ולילדים, המביעה בשפה תיאטרונית עשירה ומרגשת את שותפות הגורל של אויבים מושבעים: כובשים ונכבשים, זאבים וכבשים, וגם את הרגשות הניצים בתוכנו".
 
כשאהוד חגג 60, הוזמנתי ליום הולדתו בהיכל התרבות. הרגשתי שזאת הזדמנות נהדרת להגיד לו את אשר בלבי:
                                                                           
אתה אָהוד על כולם, לכן אתה אֵהוד
בטון מָנורי ומרגיע, איזה איש חמוד
והיום כשהגעת לשנות הששים
מוקף באהבה מכל הלב"י והמון אנשים
 
אני רוצה להגיד לך, אהוד מנור
עכשיו כשאתה מביט קדימה, לצדדים ולאחור
שאני מודָה קְבל עַם ועדה
וברגע של גילוי לב אני מתוודה
 
ומצהירה בפניך ובפני כל מי שבא לחגוג איתך:
אהוד מנור, אני אוהבת אותך!
זו לא קנאת סופרים,
זו אהבת משוררים
 
אתה מורה, אתה חבר, אני מעריצה את אישיותך
אני אוהבת את שיריך ואת כישרונך
 
אז תדע לך אהוד ותדעו כולם
שהברית בינך לבין השירים היא ברית עולם
 
ולכן אני מאחלת לך ולעופרתך
שנים טובות ופוריות, עם החיוך שלך
שתמשיך להעניק לנו משירתך הנהדרת
כי אין לך, אהוד, ברירה אחרת!
                 
ועכשיו אמא שלי ואהוד חוגגים בשמיים עם עוד יוצרים נפלאים שהלכו לנו בטרם עת לעולם שכולו טוב ואנחנו נשארנו כאן להמשיך במלאכה ובכוח לשמוח. בתוכי מתנגנות שורות משיריו של אהוד ומקבלות משמעויות חדשות: "העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש", והשיר הבא, שבו היטיב אהוד לתאר את התחושה שכל כך מלוה אותי בימים אלה:
 
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזיכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.

כל זיכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.

עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.

ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה...
 
 
 
 
 
 
 
לידים:
 
בלוויה של אומן המילים הזה שר חנן יובל ליד הקבר את ימי בנימינה ואני פרצתי בבכי מר, בכי על עצמי, עלינו - שנותרנו ללא מילים, כי אין מי שיכתוב לנו אותן.
 
בשבוע האחרון, נודע לי שקבל דוקטור כבוד מאוניברסיטת בר אילן בתחום הזמר העברי, ומזה כמה ימים ניסיתי לתפוס אותו בטלפון ולברך אותו. לא השארתי הודעות על המזכירה, לצערי. רציתי לשאול אותו אם מעכשיו, אם יכאב לי משהו בקשר לזמר העברי, האם אני יכולה להתקשר ולהגיד לו: דוקטור, כואב לי... 
 
 
אהוד ספר שמישהו שאל אותו: אתה כתבת את לתת? אז הוא ענה: הלוואי...הרבה אנשים חשבו כך ולי זאת היתה מחמאה ענקית.  
 
. בתוכי מתנגנות שורות משיריו של אהוד ומקבלות משמעויות חדשות: "העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש"
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור