נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > טורים > הדרך לתשוקה ולסערת רגשות
16 לפברואר 2009
הדרך לתשוקה ולסערת רגשות
, 13/02/2009 - 08:19
איזו "מין" יוגה היא טאנטרה-יוגה ואיך אפשר לחוות באמצעותה מיניות מסוג אחר. בעוד ששיטות רוחניות רבות כמו גם דתות, מנסות לדכא יצרים ורואות בצורך המיני כ"נמוך" כארצי וכ"לא רוחני", הטאנטרה גורסת כי להתכחש או להדחיק מיניות, הוא מאמץ חסר תועלת. טאנטרה-יוגה צריך ללמוד עם מורה או מנחה. בארץ יש מספר לא רב של מורים ומדריכים המתמחים בטאנטרה-יוגה, מהם אפשר ללמוד את הדרך. חשוב שאדגיש כי לא מדובר פה ביחסי מין במובן הרגיל והמוכר לנו. אין כל רע ביחסי מין כאלה. אולם ההבדל בינם לבין מין טאנטרי הוא גדול.
הודו יוגה
במזרח הרחוק אפשר למצוא הרבה פסלים ותמונות של אלים ואלות בתנוחות הזדווגות שונות. מקדש ב- Khajuroho, הודו

"לא לדבר על מין, לא לדבר על כסף
לא לעמוד באויר, להתגבר על אבני הנגף"
(מילים: אורי מרק, מתוך הלהיט הענק שלו "לא לדבר על מין")

אז זהו, שאני דווקא כן הולכת לדבר על מין. כשאני מספרת לחברים שלי, שלכבוד יום האהבה אני הולכת לכתוב על "טאנטרה-יוגה", כולנו מגחכים.

למה? מתוך בורות. לכולם, כך מסתבר, אין מושג בטאנטרה-יוגה. אבל כולם יודעים שזה איכשהו קשור במין. אני אפילו חושבת שזה קשור בדחיית הסיפוק המיני, מה שלא כל כך מסעיר אותי, משום שאם כבר "נשלח אלינו איזה סיפוק" למה לדחותו, אומר ההיגיון ה"בריא" שלי.

לפיכך, מזה כמה ימים אני אפופה במאמרים, ספרים, תמונות ומחקרים הקשורים בטאנטרה-יוגה. אני רחוקה מלהיחשב מבינה גדולה בנושא (מה עוד שאינני מתרגלת), אך הנה מה שבכל זאת הצלחתי להבין:
טאנטרה-יוגה היא תורה הודית עתיקה. היא אינה דת והיא אינה תורת מוסר. היא דרך הוליסטית, השמה את האדם במרכז, ואת אושרו האישי של האדם כמטרה.

האושר כמטרה, זה מעניין מאוד. הידעתם, שבהצהרת העצמאות של ארה"ב, שאומצה ע"י הקונגרס האמריקני בארבעה ביולי, 1776, מובע הרעיון כי האושר הוא זכותו הבסיסית של האדם. יותר מזה, השלטון מחויב בהגשמת זכות זו: "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שהרי כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם. ביניהן: חיים, חרות והחתירה אחר האושר."

ובהמשך אותה פיסקה: "ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם, לשנותה או לבטלה (הכוונה לממשלה הקיימת – הערת המחברת), ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה והיא מארגנת את סמכויותיה. כך שבעיני העם היא המתאימה ביותר להגשמת ביטחונו ואושרו." (לקוח מתוך תרגום רשמי של הצהרת העצמאות האמריקנית).

את הטור הזה אני כותבת ערב יום הבחירות. אף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה לא מדבר על "אושר". לא כזכותנו הבסיסית כעם ולא כאזרחים פרטיים. הזכות לאושר, להערכתי, לא עמדה מעולם על הפרק במחוזותינו.
הטאנטרה, לפיכך, מציגה בפנינו גישה ייחודית לחיים, או שאולי עלי לומר "לחגיגת החיים". אחד הפירושים המקובלים למילה "טאנטרה", הוא מארג או שזירה. הטאנטרה רואה ביקום כשזור מיסודות קוטביים, המתקיימים בו זמנית זה לצד זה, ליצירת מארג שלם: חיובי ושלילי, אור וחושך, זכרי ונקבי, מקודש וטמא וכו’.

לפיכך מציעה הטאנטרה שלא לראות בקיום האנושי עניין נחות או נעלה, או טוב לעומת רע. אלא, על האדם לראות את המציאות כאחדות של ניגודים אלה, ולחיות את החיים בשלמותם וללא סייגים.

כך מסביר זאת בהאוואן שרי ראג’ניש, הידוע יותר בכינוי "אושו", בספרו "טאנטרה – ההבנה העילאית": "קבלה טאנטרית היא שלמה ואינה מפצלת אותך. כל הדתות בעולם מלבד טאנטרה, יצרו פיצול אישיות. הן עושות בך משהו טוב ומשהו רע. הן אומרות שהטוב צריך לקבל, ולרע להתכחש. מהשטן צריך להתעלם, ואת אלוהים לקבל. הן יוצרות פיצול ומלחמה בתוכך, ולכן באופן קבוע אתה מרגיש אשם, משום שאינך יכול להשמיד חלק שהוא אחד איתך באופן אורגני. "תוכל לקרוא לו רע, תוכל לקרוא לו שמות; זה לא ישנה. איך תוכל להשמיד זאת? אתה מעולם לא בראת זאת, פשוט מצאת את זה כנתון. ישנו כעס, ישנו מין, ישנה תאוות בצע – לא אתה בראת אותן. הן עובדות נתונות בחיים, בדיוק כמו עיניך וידיך."

מתוך קבלה והשלמה זו, התפתחה גם הגישה המיוחדת של הטאנטרה לאהבה ומין. בעוד ששיטות רוחניות רבות כמו גם דתות, מנסות לדכא יצרים ורואות בצורך המיני כ"נמוך" כארצי וכ"לא רוחני", הטאנטרה גורסת כי להתכחש או להדחיק מיניות, הוא מאמץ חסר תועלת. משום שהמין מעסיק את מוחנו בהתמדה. הדיכוי רק יוביל לחוסר איזון וחולי. דווקא הקבלה השלמה של האנרגיה המינית שהיא כוח רב עוצמה, מאפשרת לתעל אותה להעלאת המודעות, לחוויה רוחנית חזקה ולקדושה.

לנו, תוצרי התרבות המערבית, לא לגמרי ברור הקשר בין איברי המין ומעשה האהבה עם פולחן או אמונה. אבל הטאנטרה, שמקורותיה אינם ברורים לחלוטין אך ראשיתה בעולם פאגאני, רואה בטבע כמתקיים בזכות אותו חיבור מיני בין זכר ונקבה. ולכן ההזדווגות, לא רק שאינה פעולה נחותה, חייתית וכו’, אלא היא אקט רצוי ומבורך ואפילו מקודש.

"גש לאקט המיני כאילו נכנסת למקדש. קדושה ומין צריכים להתחבר במוחך לאחד, שיווצר ביניהם קשר אסוציאטיבי, כדי שתוכל לחוש שהעולם והאלוהי הם אחד". (מתוך קובץ ההרצאות של אושו "טאנטרה רוחניות ומין").

חשוב שאדגיש כי לא מדובר פה ביחסי מין במובן הרגיל והמוכר לנו. אין כל רע ביחסי מין כאלה. אולם ההבדל בינם לבין מין טאנטרי הוא גדול. לאורך ההיסטוריה, התפרשה הטאנטרה בצורה לא נכונה, כמתירנית, לא מוסרית ואפילו בזויה.

מין טאנטרי הוא למעשה דרך מדיטטיבית. מעשה אהבה וחיבור בין שני בני זוג, הלומדים יחד איך להשתמש במין, כתרגול מדיטטיבי ופיתוח תודעת-על. הוא דורש הרבה מסירות ושליטה עצמית על הגוף והחושים, כדי להביא את האיחוד המיני לדרגת איחוד חוויתי נשגב. חווית שלמות ואושר.

הזכרתי קודם בשלב ה"בורות" שלי את דחיית הסיפוק. טעיתי. לא מדובר בדחיית סיפוק, כי אם בהעצמתו. האורגזמה המינית היא מצב אולטימטיבי, שבה אנו חווים שחרור מכבלי זמן, מקום ומציאות יומיומית. ביחסי מין רגילים היא נמשכת מספר שניות בלבד, הטאנטרה מלמדת דרכים להעצמת האורגזמה והארכתה עד בלי גבול, כך שהיא מועברת מאברי המין אל הגוף כולו ופותחת בנו ערוצים חדשים לחוות אקסטזה ואיחוד, בלי קשר לפליטת זרע. דרך המפגש המיני מתאפשרת התובנה שאחדות, הארה ואושר יכולים להתקיים כאן ועכשיו.

במזרח הרחוק אפשר למצוא הרבה פסלים ותמונות של אלים ואלות בתנוחות הזדווגות שונות. במיתולוגיה ההינדית, האל "שיווה" מייצג את הזכרי, את השלם והנשגב. האלה "שאקטי" מייצגת את הנקבי, הנשי. היא המעניקה חיים ומייצגת את האנרגיה הפעילה והיצירתית. במעשה האהבה הטאנטרי רואים בני הזוג את ההתגלמות האלוהית הזו בבני זוגם: האישה רואה בגבר את שיווה והגבר רואה באישה את שאקטי. אך שני הכוחות האלה מצויים יחד גם בכל אחד ואחת מאיתנו והטאנטרה מלמדת גם את החיבור הזה, שהוא פנימי יותר במהותו. התרגילים היוגיים-טאנטריים מאפשרים לשאקטי, אנרגיית החיים שבתוכנו, להתעורר ולהתחבר לתודעת השלם או הנשגב שבנו, הוא השיווה.

טאנטרה-יוגה צריך ללמוד עם מורה או מנחה. בארץ יש מספר לא רב של מורים ומדריכים המתמחים בטאנטרה-יוגה, מהם אפשר ללמוד את הדרך.

חשוב לזכור שטאנטרה-יוגה אינה עושה אותנו בהכרח אנשים מוסריים יותר, אך היא מבטלת את החשיבה השיפוטית ומאפשרת לנו להיות מי שאנחנו באמת. בתור שכאלה, מותר לנו להיות יצריים, פגיעים, לא מושלמים, סקרניים ועוד. טאנטרה-יוגה היא דרך לחוות אושר. בעולם כשלנו, בו הזוגיות עומדת למבחן מתמיד, מוסד הנישואים עומד בפני "פשיטת רגל", והפתיחות המינית גורמת לבעיות זהות והגדרה אצל רבים, הטאנטרה מציעה דרך מרתקת "עם הרבה רוח" לחוות איכות אחרת של זוגיות ומיניות. 


ענת שזר איתיאל היא מורה בכירה לאשטנגה יוגה וחברה בארגון מורי היוגה הישראלי. anat.etiel@gmail.com

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור