גפן מגזין המושבות > טורים > אי-הבנות וצרות אחרות

28 ליוני 2008
אי-הבנות וצרות אחרות
יואב איתיאל, 25/06/2008 - 08:41
רוצים להימנע מכאבי-לב ועוגמות-נפש? עשו הסכמים בכתב! כאשר מדובר במקרקעין, גם כאשר מדובר בדירה קטנה, ההסכם מורכב מאד. יש כסף שצריך לעבור מיד ליד, יש רישום בטאבו שצריך להיות תקין או מוסדר, יש העברת בעלות, יש בדרך כלל משכנתא, ולפיכך יש גם צדדים שלישיים להסכם, כמו הבנק או אולי אפילו ערבים.

![]() |
למכירה: בית, 8 חדרים, 7,000,000 ₪ זכרון יעקב, מצוק מערבי 358 מ"ר, מגרש 585 מ"ר, 4 מקומות חניה. ברחוב היוקרתי ביותר בזכרון יעקב, על מצוק הפונה לנוף ים פנורמי עוצר נשימה, בית רחב ידיים באדריכלות...
נכס #6696 |
קבוצת בראל נכסים, בע"מ (מ.) |
לעומת זאת, הסכם בגין מכירת או קניית מקרקעין שונה מהסכמים אחרים. המחוקק הבין כי עסקת מקרקעין היא בדרך כלל עסקה משמעותית מאד בהיקפה הכספי. לרבים מהאנשים שחותמים על הסכם לקניית בית, זו יכולה להיות העסקה הגדולה ביותר שייבצעו בחייהם.
כאשר מדובר במקרקעין, גם כאשר מדובר בדירה קטנה, ההסכם מורכב מאד. יש כסף שצריך לעבור מיד ליד, יש רישום בטאבו שצריך להיות תקין או מוסדר, יש העברת בעלות, יש בדרך כלל משכנתא, ולפיכך יש גם צדדים שלישיים להסכם, כמו הבנק או אולי אפילו ערבים.
בדיקות מורכבות
יש גם את מורכבותו של נשוא העסקה, הבית עצמו. הבדיקות שנעשות בו לפני הקנייה ומציאת ליקויים אפשריים הן מורכבות בהרבה מאלה הנדרשות לפני רכישת מוצר יקר אחר. אפילו רכישת רכב מיד שנייה.
לפיכך, ברור מדוע נקבע בחוק כי התחייבות לעשות עסקת מקרקעין צריך שתיעשה בכתב. נקבע גם כי בהסכם המכר יופיעו כל הפרטים המהותיים בעסקה, כמו הגדרת הנכס העומד להימכר, סכום העסקה ועוד.
ומה בקשר עם ההסכם עם המתווך?
לאחר שנים של תוהו ובוהו בענף התיווך, קבע המחוקק ב-1996, כי הסכם בעניין שירותי תיווך צריך שייעשה בכתב ויירשמו בו הפרטים המהותיים הקשורים בעסקה המבוקשת, כגון מחיר הנכס בקירוב, פרטים מזהים שלו, שם המתווך, מספר הזיהוי של המתווך ושיעור עמלת התיווך.
![]() |
עצתו של יואב איתיאל: "יש לכם דף ועט? השתמשו בהם"
|
לא מספיק "כן" בע"פ
ועל שכר טרחת עורך הדין אפשר להסכים בהנהון ראש?
לפני כשלושה חדשים פסק בית משפט השלום בהרצליה בענין עורך דין שישב לארוחה עם לקוחות דוברי צרפתית והסביר להם, באמצעות קרובתם שתירגמה, כי שכר טרחתו יהיה בשיעור אחוז אחד מגובה העסקה. על-פי עדות עורך הדין, הלקוחות "הנהנו ראשם בהסכמה". ההשתלשלות אחר כך הייתה מורכבת. עיקרה: בסופו של דבר סרבו הקונים לשלם שכר טרחה זה.
עורך הדין טען בפני השופט שאול אבינור, כי בכוונה לא חתם הסכם בכתב עם הרוכשים. מדוע? "מתוך אותה התחושה שנהוג לכנות במקומותינו ’יהיה בסדר’". השופט אבינור פסק כי גם אם התנהלות כזו, שבה שכר טרחה עם תושבי חוץ מסוכם בהנהון ראש בעת ארוחת ערב, שירתה אותו בעבר, עדיין אין בכך כדי להצדיק קבלת תביעתו כאשר התנהלות שכזו נכשלת.
התביעה נדחתה.
בקיצור, יש לכם דף ועט? השתמשו בהם.

www.30900.com
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב

זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית

מצטיינות הנשיא לשנת 2021

יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’