השופט אשר גרוניס בכנס בנושא "הסדרים בהליך הפלילי" שנערך אמש [צילום: אוניברסיטת חיפה].

אם הייתה המדינה משקיעה בצעירותם של נאשמים בביתה המשפט את המשאבים שמשקיעה בהעמדה לדין וכליאתם, חלקם לא היו מגיעים לשם. זו השורה התחתונה בדברים שהשמיע נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס בכנס בנושא "הסדרים בהליך הפלילי" שנערך אמש (שלישי, 29.3) על ידי המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה בראשות פרופ’ אורן גזל אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

[ראו גם, עורך דינו לשעבר של רומן זדורוב: יש סיכוי טוב למשפט חוזר].

"אני משוכנע שחלק מהנאשמים לא היו מגיעים לכלא אילו המדינה הייתה משקיעה בשלבים מוקדמים יותר בחייהם את אותה השקעה שהיא משקיעה בניהול ההליכים נגדם ואח"כ בכליאתם. זה מדכא, בייחוד כשלוקחים בחשבון שכל חודש מאסר עולה כעשרת אלפים שקלים וזה עוד לפני העלויות הנוספות של כל ההליכים הפליליים", ציין השופט גרוניס.

מאפיין נוסף של מערכת הצדק הישראלית בו דנו בכנס הינו משך הזמן הארוך של ההליך הפלילי והמשפטי במדינה. "בחלק מהמדינות בעולם הכלל הוא שמשפט פלילי מתחיל ונמשך יום אחרי יום ומסיימים אותו. למה אצלנו אי אפשר לקיים תהליך כזה? אני משוכנע שאפשר לעשות הרבה יותר", אמר השופט גרוניס.

ביקורת על חוק ההסדרים

חלקו השני של הדיון עסק בנושא ההסדרים המותנים, לאור תחילת הפעלתו במשטרה של החוק המאפשר לתובע משטרתי להציע לחשוד כי התיק נגדו ייסגר אם הוא ישלם סכום כסף למדינה, לנפגע או יעמוד בתנאים אחרים שהתובע הציב לו. חלק גדול מהדיון נסב על השאלה האם על המשטרה לערוך הסדרים מותנים בתיקים במקום חלק מכתבי האישום שכיום מוגשים, או שעליה לערוך הסדרים כאלו במקרים שכיום לא מגיעים לבית המשפט כלל, דהיינו בתיקים שכיום נסגרים מחוסר עניין לציבור.

ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, תנ"צ לילי באומהקר אמרה שהסדרים מותנים צריכים להיערך גם כחלופה לכתבי אישום שכיום מוגשים לבית המשפט במקרים בהם העניין הציבורי בכתב האישום גבולי, אבל גם בתיקים שכיום נסגרים בתביעות המשטרתיות מחוסר משאבים, וגם בתיקים שכיום כלל לא נחקרים. לטענתה ההסדר המותנה נועד כדי להבטיח טיפול משטרתי בעבירות שכיום המשטרה לא מטפלת בהם בשל עומס העבודה או מכיוון שהן לא חמורות מספיק. לעומתה, פרופ’ גזל אייל, שהיה מיוזמי חוק ההסדרים המותנים, ציין שאם המשטרה תשתמש בהסדר המותנה בעיקר כדי לטפל בתיקים שכיום נסגרים, הדבר יטיל עומסים משמעותיים על המערכות ויחייב עוד סנגורים, שופטים ומקומות כליאה.

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ביקרה בחריפות את מדיניות המשטרה בכל הקשור לחוק ההסדרים. "במשך שנים התביעה המשטרתית סירבה להפעיל את החוק. היועץ המשפטי לממשלה, לדעתי באופן לא חוקי, התקין תקנות שלמעשה רוקנו את החוק מתוכן: הסעיף שאמר באילו עבירות התביעה תכיל את חוק ההסדרים היה ריק. כך יצא שהתביעה טענה שהיועץ המשפטי אוסר עליה להפעיל את החוק. מצב זה נמשך ארבע שנים, וזה הרבה זמן לא להפעיל חוק שהמחוקק קבע", אמרה עו"ד לרנאו.

עוד הוסיפה עו"ד לראנו כי להשקפתה התביעה המשטרתית החזיקה ארבע שנים את אזרחי מדינת ישראל, שעומדים בדרישות המאוד נוקשות של החוק, כמעין בני ערובה עד לקבלת התקנים הנדרשים לטענתה. ד"ר לרנאו גם ביקרה בחריפות את עמדת התביעה המשטרתית לפיה החוק ייושם בעיקר על מקרים שכיום לא מטופלים. היא הסבירה שהרחבת רשת האכיפה הפלילית לעבירות קלות שמבצעים אנשים נורמטיביים, כאלו הנובעות מסכסוכי שכנים או עניינים קלים, כשברובם לא ברור מי הפוגע ומי הנפגע, היא מדיניות יקרה, בלתי יעילה ואשר הפגיעה שלה בחירויות הפרט גדולה.